ניו קופל רכב בע"מ ואח' נ' גוטמן ואח'

פסק דין

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984, וזאת, לאחר עיון בכתבי הטענות, במוצגים ושמיעת המעורבים.

אני מקבל את גרסת נהגת התובעת וקובע כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבעים. הנהגת העידה כי ישבה בחזית בית הקפה, שמעה את הפגיעה ומייד הבחינה כי מדובר ברכבה שלה. הרכב עמד בחניה, דומם, ומכתב ההגנה עולה כי הנהג הנתבע הגיע לאחר סיבוב ופגע ברכב. מתמונות זירת האירוע שהוצגו לבית המשפט נראה כי מדובר ברחבה שבה בית קפה ומולו מקומות חניה לרכבים. הרחבה נמצאת לצד הכביש הראשי, באופן גלוי, כך שלא ניתן שלא להבחין במקום ובכלי הרכב החונים בו. אף אחד מהנתבעים לא העיד, אך הנתבע 1, שנהג ברכב, הגיש תצהיר מטעמו, עליו לא נחקר. בכתב ההגנה יש הודאה כי רכב הנתבעים פגע מאחור ברכב התובעות. לאחר בחינת התצהיר וכתב ההגנה, אין חולק כי יש בהם הודאה שהנתבע פגע מאחרו ברכב התובעות, שעמד בחניה. הנתבע ציין בתצהירו כי המקום היה חשוך, ובנתונים אלו וכמי שנהג ברכב מוטלת חובה הזהירות עליו, הן בשל תנאי הדרך והן החובה הקבועה בדין לבצע כל פניה בזהירות. לפיכך, מתיישב האירוע והנזק שנגרם עם המסקנה כי נהג הנתבעים פנה בחוסר זהירות ימינה, לעבר הרחבה, ופגע ברכב התובעות, ובנסיבות העניין אין כל מקום לייחס לנהגת התובעות רשלנות תורמת.

אשר להיקף הנזק: הנהגת התובעת העידה כי לרכב נגרמו נזקים גם מקדימה וגם מאחורה, אני סומך על עדותה זו, וזאת מאחר ומייד לאחר הפגיעה רצה לרכבה וראתה במה מדובר, ואף פירטה כך בהודעה על התאונה. מדובר ברכב שהינו בשימוש הנתבעת מטעם מקום עבודתה, ולא בבעלותה, כך שלא שוכנעתי כי יש לה עניין להפריז בנזק שנגרם.

עדותו של השמאי מטעם התובעות לא נסתרה, הוא השיב לכל השאלות בצורה מסודרת ובהירה, ונתן מענה מפורט לכל שאלה שנשאלה. ביחס לכל חלק שתוקן/הוחלף נתן הסבר מדוע נעשה הדבר. יש להעיר ביחס לנזקים שאינן ניכרים לעיין, כי מה שאינו ניכר לעין ההדיוט, עשוי להתברר כנזק בבחינה מקצועית. שמאי התובעות הודה כי העריך את ירידת הערך של הרכב לפני גמר התיקון. בחוות הדעת נאמר כי היא נערכה בהתאם לכללי ועדת ששון. כללים אלו מחייבים את השמאים, ולפיהם ירידת ערך, יש להעריך לאחר ביצוע תיקון הרכב ולא לפניו. משעה ששמאי התובעות כפף את חוות דעתו לכללים הללו, הרי שיש לנכות מרכיב זה, שלא נערך בהתאם לכללים המחייבים.

אין בחוות הדעת שהגישו הנתבעים מטעמם כדי לסתור את חוות דעת של שמאי התובעות. חוות הדעת מטעמם מתיימרת לתאר את האופן בו נגרמה התאונה, בעוד שתפקידה להעריך את הנזקים ותו לא. השאלה כיצד התרחשה התאונה היא שאלה שבעובדה. השמאי אינו יכול לדעת כיצד התרחשה התאונה, שכן הוא לא ראה אותה, ושאלת אופן התרחשותה אינה בתחום מומחיותו. בפתח חוות הדעת לא פירט שמאי הנתבעים מהי השכלתו ולכן נבצר מבית המשפט לבחון האם חוות הדעת ניתנה על ידי מי שיכול לקבוע האם הנזק הנתבע הוא תוצאה מסתברת, ישירה וטבעית של אופן קרות התאונה. חוות הדעת נערכה על סמך שחזור מיקום הרכבים בעת התאונה. דא עקא, שהעמדת הרכבים לשם ביצוע השחזור כפי שנמסר לשמאי הנתבעים, וכפי העולה מהצילומים שצורפו לחוות הדעת, נעשתה במקום אחר לגמרי מהמקום בו ארעה התאונה (נקל להבחין בדבר מהשוואת תמונות 4 עד 8 לחוו"ד הנתבעים לתמונות 16, 17 לאותה חוו"ד). זאת ועוד: הצבת הרכבים בוצעה על ידי הנתבע, ללא נוכחות נהגת התובעת, כך שעלול להתעורר ספק האם אכן העמדת הרכבים לצורך השחזור, תאמה בדיוק את המצב בו היו הרכבים בעת האירוע. ברי כי כל שינוי בזוית ומיקום הרכבים עשויה להשפיע גם על מוקדי הנזק והיקפו. השמאי גם לא יכול לחוות דעתו על עצמת הפגיעה, ואין זה תפקידו. לכך יש להוסיף כי חוות הדעת נערכה ביום 9.1.11, כאשר התאונה ארעה ביום 3.8.08, וספק האם במרחק שנים זה, אכן יש לסמוך על כך כי הנתבע זכר בדיוק איך עמדו הרכבים. לפיכך, איני סבור שיש לתת משקל לחוו"ד שמאי הנתבעים.

לאור האמור לעיל אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעות את סכום התביעה (בניכוי ירידת ערך, כאמור), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ובתוספת אגרת משפט, שכר העדים ושכ"ט עו"ד בשיעור 17.5% מסכום התביעה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"ב, 09 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: